מטרת הבלוג

בלוג זה משמש כבלוג לימודי במסגרת הלימודים לתואר השני במסלול "תקשוב ולמידה", במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה .

יום שני, 23 בינואר 2012

כמה רעיונות לשינויים חינוכיים אפשר ליישם בשישים שנות מדינה !!!

סוגיות במדיניות החינוך הינו קורס (פרופ' עמי וולנסקי) שהעלה את השאלות אודות הרפורמות, השינויים והתמורות שחלו במערכת החינוך ושצריכים להשתנות ולהיטמע בעתיד לשיפור מערכת החינוך בישראל. אחד המצבים האבסורדים ביותר שראינו בקורס הוא השינויים הבלתי נגרמים במערכת החינוך. עד כי נדמה כי כל מי שדרכה רגלו במערכת החינוך כשר חינוך רצה להטביע את חותמו עם "שדרוג",שינוי של כל המערכת החינוכית בישראל עד כי לדורי דורות יזכרו את שמו של שר החינוך המהולל שפעל רבות ובזכותו כל הצלחת ילדינו. בפועל מסתבר שכמתחילים משהו ולא גומרים איתו, לא משנה כבר מה הפעולה אותה רצו לעשות היא בין כה וכה לא תועיל.
מקרה מביך הוא המקרה של וועדת דוברת, יושבים אנשים, מקדישים מזמנם, אנו כאזרחים מקדישים מכספינו על מנת לממן את הפעילות שלהם, ובסוף מה? יש החלטות מצוינות אבל אף אחד לא רוצה ליישם.
לדעתי, אחד מהבעיות הגדולות ביותר הוא שמערכת החינוך כמו גם מערכת הבריאות שייכת לפוליטיקה בישראל. מדוע באוניברסיטה חייב להיות דיקן, פרופ' איש שכל כולו לימודים והשכלה ואילו בפיקוד על מערכת חינוכית שלמה יושב פוליטיקאי, מישהו שקיבל תיק לנהל, כי ראש הממשלה שנבחר החליט שזה הצעד הנכון.
למעשה ניתן לראות את דברי בצורה מוחשית בכלכלת ישראל כיום. בפעם הראשונה שר האוצר הוא דוקטור לכלכלה, איש שמבין בכלכלה בצורה יסודית, מומחה, הכלכלה צומחת ופורחת בצורה בלתי ניתנת לערור, עד כי מדינות רבות בעולם ואף חברות האשראי מביעות הערכה רבה להצלחה הכלכלית.
מדוע לא נלמד מכך לקח? למה שלא נראה שיש לתת לאנשי חינוך אמיתיים להנהיג את מערכת החינוך, ולא לתת למישהו אחד להתחלף כל  שנתיים עד ארבע שנים? אי אפשר להנהיג חינוך לפי תכתיבי העיתון או לפי הרצון להראות שעשינו, יש להעביר את הנהגת החינוך לידיים מקצועיות, שיקבעו תוכנית מסודרת, ידרשו תקציב מהממשלה, ויישמו מההתחלה ועד הסוף את התוכנית האופטימאלית, צמצום מספר התלמידים בכיתה, משיכת אנשים עם יכולת חינוכית גבוהה מעיסוקים אחרים כמו היי טק, רפואה ותחומים אחרים ללימוד בבתי ספר תוך תגמול מתאים. עם יום לימודים ארוך אך עשיר מאוד בתוכן יצירתי ומותאם אישית בעיקר בשעות האחרונות של יום הלימודים הארוך.
כך לא יהיו יותר רפורמות מגוחכות ולא מיושמות או מיושמות חלקית בכל כמה שנתיים שלוש, אלא שיטה ברורה ופשוטה, שעשייתה היא מחויבת המציאות.


פרופ' עמי וולנסקי
                                                           

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה