אחד מהדברים התמוהים ביותר במערכת החינוך כיום הוא האופן שבו מתנהלים האחראים על מערכת החינוך. התנהלותם אינה נראית כמישהו שנתן את הדעת לפעולות שעמד לעשות אלא כעושה על מנת לעשות, פועל על מנת לפעול, אחר כך מתפלאים שהוראה זה "עבודת פרך" לעבוד קשה ללא כל תועלת אמיתית שיוצאת מזה זאת ההגדרה המדויקת של עבודת פרך.
לא ניתן להסתכל על מערכת החינוך בישראל כגוף אחד, כאישיות אחת, שהמטרה שלנו היא ללמד אותו, לחנך אותו. "ישראל" זה לא שם של ילד אחד, של איש אחד, זהו מכלול של עשרות גופים, קהילות, עדות, דתות, מעמדות. כיצד ניתן להגדיר לכולם תוכנית אחת? כיצד ניתן לנסות ולחנך את כולם באותו האופן?
לדעתי אחד הדברים התמוהים למשל הוא הנושא של לימודי "ליבה", יושבים חבורת אנשים ומחליטים בשביל כל זרמי האוכלוסייה, כל העדות וכל הדתות על רבידיהם והפלגותיהם מה הליבה, מה צריך לדעת. מהיכן יודעים אותם אנשים שחומר זה דווקא ולא אחר? הרי כל ההחלטה הזאת היא פילוסופית תיאולוגית מיסודה. וכל אותם מקבלי החלטות הם בדרך כלל מאותה אסכולה, מאותו המעמד בדיוק, הכיצד יוכלו אלה להחליט עבור כ-ו-ל-ם מה נכון ומה לא?
חינוך זה לא אילוף, חינוך פירושו התחלה, ביסוס ההתחלה על מנת שתהיה צמיחה לעתיד, צמיחה ראויה, כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקן לא יסור ממנה(משלי)" לכן לא מובן לי הרעיון כיצד ניתן למחוק את כל התרבות, היסודות, הגנטיקה, המשקעים והאופי המיוחד איתו מגיע כל ילד, ולנסות ולהתוות לכולם את אותו הידע, אותם המקצעות לימוד ובאותה רמת ושיטת הלימוד.
כך אם ירצו בהנהלת מערכת החינוך יוכלו ללמד דור שיודע לזכור, יודע לזכור את החומר ולכתוב אותו במבחן, לא דור שיודע ללמוד לבד, שמתחבר ללימודים, שמסוגל לחשוב, דור מחונך. לא, בשיטה זאת יהיו הרבה תלמידים במקרה הטוב מאולפים לזמן קצר, אבל מחונכים ממש לא.
אם המורים היו יודעים לרדת לשורשו של כל תלמיד, ולעזור לו לצמוח על פי האישיות שלו, להתאים לו שיטת לימוד, מקצועות לימוד שימנפו אותו וישפרו אותו אז היו משיגים דור משכיל, דור שאוהב את זקניו, ובוטח בהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה