היכן נצבר המידע שאנו מעלים לרשת?

איך ניתן למצוא מידע : פייסבוק מול גוגל:

היכן נצבר המידע שאנו מעלים לרשת?

עכשיו האמת נחשפה. פייסבוק יצאה בקמפיין מול גוגל (http://tech.walla.co.il/?w=/4/1822791) כל אחד מהמפעילים ניסה למשוך אליו מקסימום גולשים ולאסוף עליו מידע. גוגל ניסו זאת בעזרת המייל העולמי שכולם מצטרפים אליו. כשגוגל השיקו את שירות הבאזז למייל, היו טיוב וגם את גוגל דוקס ועוד מפעילי הפייסבוק החליטו לפתוח במלחמה טכנולוגית. פייסבוק כרשת חברתית גם היא גורמת לאנשים להעלות ולשתף מידע וכן למשוך עוד ועוד לקוחות. בפייסבוק החליטו לצאת למלחמת חורמה ולפרסם פרסומים כוזבים על גוגל ולהרתיע גולשים להשתמש בשירותים שמציעים להם בגוגל. עכשיו פייסבוק פותחים חזית חדשה http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=815335 ומכאן היד עוד נטויה.

כשאנחנו מעלים מידע – מהי הדרך העדיפה לנו?

בפוסטים הקודמים דברנו על הצורך של התלמידים להעלות מידע ולשתף בפייסבוק. תלמידים מציעים חברות למורים ומציגים לראווה תמונות. ביוטיוב מעלים התלמידים את הצגות סוף שנה, והם גם כבר לא צריכים תוכניות אופיס מקוריות שעולות כסף רב כי גוגל משמיש להם כלים חלופיים. למעשה אנחנו לא תמיד מרגישים את המלחמה בין גדולות התקשורת כי אנחנו צורכים הכל. לכן, חשוב ללמד את הילדים מה קורה עם המידע שהם מעלים לרשת. הרבה פעמים לא ניתן למחוק מידע והמידע נצבר. גם תמונה שנראית תמימה או פוסט מרדני של גיל הנעורים יכולים להצטבר לרעתו של המפרסם כשהוא יחפש עבודה בעתיד. וזה לפני שדברנו עם התלמידים על אלימות, על שימוש לרעה בתמונות שלהם, על גניבת מידע ועוד.

אנחנו צרכני תקשורת:

וכמורה אני מעוניין ללמד את התלמידים לקחת את היתרונות בלי להיפגע מהחסרונות. לתקשר עם התלמידים אחר הצהריים אבל לדאוג להמשך חייהם. חשוב גם שיבינו שהם בוודאי לא מרוויחים מהמאבקים האלו אלא  מלבים אותו. כל אפליקציה שממציאים לנו מטעם פייסבוק וגוגל כמעט במקביל גורמת לנו להיות מחוברים זמן רב יותר מול מסכי המחשב, הסמראטפונים ופחות זמן לצרוך תקשורת אמיתית המתאימה לגילאים של התלמידים שלנו. במקום לעזור למלחמה הטכנולוגית אנחנו צריכים לעודד את התלמידים להתבונן בעין ביקורתית על השימוש בפייסבוק ובגוגל.  

שפת HTML ככלי כתיבה לסביבה מתוקשבת:

מהי שפת HTML  וכיצד להשתמש בה?

                     

במסגרת הקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבה מתוקשבת" אנו לומדים את שפת HTML . שפה זו היא שפה אוניברסאלית ליצירת דפי אינטרנט משוכללים המשלבים טקסט תמונות וסרטונים. שפה זו אינה תלויה בדפדפן ולכן המרצה שלנו בחרה ללמד אותה. שפת HTML היא קלה ללימוד גם למי שלא בא מתחום המחשבים ומעוניין להשלים את הפערים מהר.

למה ללמוד את שפת HTML?

כמורים אנחנו נדרשים לשלב תוכניות הוראה מקוונות. התלמידים מעדיפים מידע ממחושב גם אם תחום הלמידה שונה מאוד ממחשבים. כיום, אפילו קורס גינון צריך לשלב מידע מתוקשב. שפת HTML משתמשת באנגלית פשוטה עם תגיות והעיצוב זהה עבור אתרים רבים.

אני נהנה מאוד מלימודי שפת הHTML:

במקום להיות תלוי באתר שהתכנים בו אינם מותאמים לצרכים של התלמידים שלי , אני יכול בקלות להיות בעל השליטה. אני יכול לבחור בצורה מדויקת לאילו תכנים לחשוף את התלמידים שלי, על אילו נקודות להתמקד ואילו סרטונים לשלב. אני יכול לשלוט בקצב העלאת התכנים ולהעלות לאתר כל פעם את המידע שאני רוצה ללמד. דרך האתר אני אוכל לקדם כל תלמיד לבד מה שאין לי אפשרות לבצע דרך הכיתה. אני יכול לפתוח שיחה עבור קבוצת תלמידים חלשים או מצטיינים בלי לפגוע בשיעור הזורם. אני בטוח שלאחר שמתרגלים ללמד עם אתר אינטרנט צמוד הלימוד המתוקשב הופך מפריווילגיה לכלי בסיס. אני בטוח שהלימוד בקורס HTML ישמש אותי למגוון רחב של מטרות, שלא את כולם אני יכול לראות כעת. אני גם חושב שבגלל המעבר לפיתוח חומרי למידה בצורה דיגיטלית, הלימוד ייתן לי כלים להתקדם, כאשר חומרי הלמידה יהיו רק דיגיטליים.  ההתקדמות האישית של מורה בכל תחום ועדכון תמידי בחומרי ההוראה משפיעים ישירות על התלמידים. לתלמידים קל ללמוד אצל מורה עם ידע רחב וכזה מורה אני מעוניין להיות בעיני התלמידים שלי. ברגע שאני אשלים את הידע הטכנולוגי אני אוכל להגיע אל התלמידים שלי בצורה הנוחה והזמינה ביותר עבורם. כלים לסביבה מתוקשבת יכולים לתת לי כלים להצלחה.

תקשוב בבתי הספר תכנית חדשה של מערכת החינוך בישראל

השינוי הטכנולוגי נכנס בין כתלי בית הספר:

"אנחנו חיים במדינה שנמצאת במקום הראשון בעולם בחדירה של מחשבים ביתיים עם היי טק מפותח וסביבה יזמית מפותחת . עם זאת , מערכת החינוך בישראל עדיין אינה מתוקשבת" כך מובא בדברי גדעון סהר בכתבה המתפרסמת בhttp://www.marpad.co.il/index2.php?id=133&lang=HEB. לכן משרד החינוך הציב לעצמו מטרה לשכלל את דרכי ההוראה ולהנגיש את המידע לתלמידים. בין השינויים הטכנולוגיים שנראה במערכת בתקשוב מופיעים: ברקו מחשב ואינטרנט בכל כיתה שמחליפים את הלוח. המורה מעלה חומרי לימוד דרך הברקו על צג בכתה (ואם הוא מעוניין להגביל את החשיפה של התלמידים הוא יכול להוריד את האתר כ of line ). התלמידים לא רק שומעים את השיעור אלא צופים בו. בשיטה כזו ניתן בקלות לשלב מצגות, סרטונים ומידע ויזואלי שממחיש לתלמידים את המידע הנלמד. כמו כן משרד החינוך מעוניין לעודד את מפתחי חומרי ההוראה ומעודד כלכלית מורים שמעלים לרשת חומרי הוראה, יצרני ספרים שיעלו גרסה דיגיטלית של הספרים . השינוי יהיה גם אקולוגי יותר . לא יהיה צורך יותר בניירות שהולכים לאיבוד או מתכלים.

ההורים שותפים יותר:

לכל אחד מהצדדים יש אינטרס להצלחת תקשוב בבתי הספר. הקשר של המורים וההורים נהיה נח יותר. הורה יכול לראות הערות של מורה על התלמיד עוד בזמן העבודה ולהיערך בהתאם. תלמיד לא יכול להסתיר הערות ביומן כי ההערות מגיעות ישירות למורה. התלמידים מרגישים שהמורים מעודכנים ומבינים את הצורך שלהם בסביבה מתוקשבת.

תקשוב בבתי הספר הוא צעד ענק של הקדמה:

אני ממש שמח שמערכת החינוך שלנו בישראל צועדת כמו מערכת חינוך חכמה. בשנים האחרונות הייתה נסיגה לימודית משמעותית ותקשוב בבתי ספר יחזיר למערכת החינוך הישראלית את מעמדה הגבוה. לתלמידים קל יותר להתעניין בנעשה בכתה, וכמורים אנחנו יכולים להציג חומרי למידה שנהיו נגישים לנו יותר. אין צורך לצאת לכתת מחשבים כדי להציג לילדים סרטון. מהתקשוב בבתי הספר כולנו מרווחים: המורים, ההורים התלמידים והחברה כולה. עוד דוגמאות תוכלו למצוא בכתבה הבאה:

http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper23/docs/03.pdf

המורה , הצבעתי לך לייק!

חברים בפייסבוק של התלמידים? לא עוד!

המורים של היום צריכים להיות מעורבים בכל חידושי הטכנולוגיה. מי שמחליט להיות טכנופוב ולהישאר מאחור עם תחום הלימוד  שלו יוגדר כמורה זקן בעיני התלמידים גם אם הוא עוד לא סיים את העשור הרביעי לחייו. מורים רבים מבקשים חברות מהתלמידים ולהיפך. התלמידים מרגישים קרבה למורה והמורה יכול להשפיע על השתתפות התלמידים בכתה.

אבל בגלל פריצות הגבולות החליטו במשרד החינוך להגביל את ההתקשרויות האלו. ובכך עולה מכתבתה של תמר טרבלסי חדד http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4008228,00.html. אחת הדוגמאות שמביאה טרבלסי חדד שהובילה לשינוי היא כאשר הפיצו תמונה של מורה בבגד ים.

רוצה להיות חבר של התלמידים – הצב גבולות:

הדרישה של משרד החינוך היא הגיונית ובה בעת פותרת בעיות רבות. כאשר תלמיד רוצה להיות חבר של מורה , המורה יכול לאכוף את הגבול בטענת החוקיות, ולהישאר עדיין נחמד לתלמיד. זאת אומרת המורה לא חוסם את התלמיד בגלל מניע אישי או בגלל התנהגות בשיעור. בכתבה של טרבלסי חדד היא מצטטת מורים שמבצעים שימוש מושכל בפייסבוק לשמירה על קשר עם תלמידים. כשהגבולות ברורים שני הצדדים יכולים להפיק את המירב. יתרון נוסף, כאשר המורה יכול לדגום מחיי הילד מחוץ לכתלי הכיתה, ניתן להעריך את אופיו האמיתי.ילד שבכיתה נחשל בגלל לקות למידה או הפרעה בלתי פוסקת יכול להיות מסמר הכיתה בפייסבוק והמורה יגלה אליו חיבה וכך ייתחס אליו יפה יותר בבית הספר.

חשוב חשוב להיות בקשר בלתי פוסק עם התלמידים:

כמורה, אני רואה שכאשר מגלים מעורבות חברתית גם אחרי שעות הלימודים ומתחברים אל התלמידים דרך הפייסבוק הגישה של התלמידים משתנה והם רואים במורה דמות חיובית. התלמידים על פי רב נהנים מהקשר הלא פורמלי עם המורה, ואני ממש מקווה שמורים רבים ישכילו ללמוד את השיטה החדשה להתחבב על התלמידים. ההורים עובדים קשה ונמצאים שעות רבות מחוץ לבית, ולפעמים המורה הוא המבוגר היחיד שהתלמיד יכול לפנות אליו. הייתי רוצה שהתלמידים ירגישו שיש להם גב , ושיש להם כתובת לפנות אליה. דמות מוכרת, מורה שאוהב אותם ולא זר שמחפש את רעתם. 

הלוח האינטראקטיבי- או בהגדרתו העממית הלוח החכם:

הלוח המסורתי מוחלף בצורת לימוד חדשנית יותר:

במקום הגירים והלוח הירוק הופיעו הטושים המחיקים על גבי הלוח הלבן. וגם הם מוחלפים לטובת איכות הסביבה והתקדמות הטכנולוגיה בלוח המחובר אל מחשב וברקו. המורה עדיין נשאר בעמדתו מתווך ומלמד את התלמידים אמצעי למידה והרגלים שמשמשים אותם לחיים. בדרך זו מורה לא צריך לבזבז זמן על כתיבת המידע על גבי הלוח ולהמתין עד שהתלמידים יעתיקו ויפנימו. בשיטת לימוד המשלבת לוח חכם המורה מכין את המידע עם מצגת שלאחר השיעור הוא יכול להעלות לאתר או לשלוח לתלמידים בדוא"ל . כאשר התלמידים לא צריכים להשקיע אנרגיה בסיכום המידע הם יכולים להתרכז בלימוד. הלוח החכם הוא דינאמי ומאפשר מידע חזותי. אם בפעם בכיתת מדעים היו ממש מעבירים ניסוי שהיה עולה למערכת כסף רב וגם אז קשה לראות מכל מקום בכתה ואחרי השיעור לא היה לו זכר, כיום ניתן להדגים את כל הניסוי על גבי מסך ענק בכתה.

להתגבר על הבעיות הטכנולוגיות:

כפי שכתבתי בפוסט הקודם על מכשול סבסוד המערכת המתוקשבת, ברגע שמתגברים על המכשולים הטכנולוגיים – הלוח האינטראקטיבי יכול להיות מושלם עבור תלמידים שאינם בתלם. תלמידים חלשים או בעלי לקות שמיעה יכולים להימצא בכתה רגילה במקום בכיתת שילוב. גם תלמידים עולים יוכלו להשתלב בקלות יותר. על כל שאלה של חוסר הבנת המילים יוכל המורה לתרגם מיידית בעזרת כלי תרגום של האינטרנט. בעיה נוספת עולה במאמר http://merkazh.blogspot.com/2009/05/blog-post_30.html כל עוד יש חשמל יש שיעור. כאשר יש הפסקת חשמל יימדד המורה גם בכישורי ההוראה הרגילים.

המערכת אינה מחליפה את המורים אלא מייעלת את העבודה:

אני שמח להיות מורה בישראל של 2011. מורה בתוך מערכת שמשקיעה אמצעיים רבים לקידום תלמידים וייעול המערכת. אני שמח שאני נמצא בתוך המהפך הטכנולוגי הנפלא של הטמעת עזרי הוראה טכנולוגיים בכתה כמו לוח אינטראקטיבי . השימוש בלוח מוציא ממני כמורה יכולות אדירות של מתודולוגיה.  הלוח החכם יציב אותי בעמדה חזקה יותר כמו את כל המורים שישתמשו במערכת הנפלאה הזו. 

גלישה בטוחה באינטרנט- האמנם?

מהי גלישה בטוחה?

בני נוער נפגשים ויושבים יחד כל אחד עם הטלפון החכם שלו , כל אחד גולש באינטרנט כשמדי פעם הם משתפים זה את זה. וזהו עוד המקרה הטוב בו הם ממש יוצאים מהבית לאוויר, כי ברבים מן המקרים הם פשוט יושבים מול המסך ומבלים בבית את מרבית זמנם. בעבר, היית צריך להדריך את הילד כיצד לטפס על עץ בלי לנפול ולחזור לפני החשיכה. כיום, צריך להיות מעורב בעולם הוירטואלי שלו ולקוות שהוא לא יחסום את הגישה לפניך עם סיסמאות.

מהם הכללים לגלישה נכונה?

ישנם אתרים רבים המציעים הסברים כיצד לגלוש בצורה בטוחה. אחד מהם הוא האתר של עמל-נט

http://www.amalnet.k12.il/sites/informatic/nevona/index.htm  וישנם גם אתרים המלווים את ההסברים בצורה  גרפית  http://www.itpolicy.gov.il/topics/mazeget.htm.

חשוב מאוד שהילדים אכן ידעו את הכללים, להורים תהיה גישה חופשית לקריאת המיילים, ההתכתבויות ושיח פתוח עם הילדים.

לא להפקיר את הילדים!

האינטרנט צופן בחובו סכנות רבות. וכמו שלא ניתן לילד להסתובב לבד במקום הומה אדם אם אינו מסוגל לקרוא לעזרה, כך האחריות שלנו באינטרנט.

כמורה, אני נתקל בתופעה מדי יום:

ההורים בטוחים שטוב שהילד מתעניין בתחומי מידע שונים, הוא אינו מפריע ומעסיק את עצמו במשך שעות רבות. הסכנה דומה לילד על שפת הים. רב הילדים אחראים לעמוד על החוף וישנם ילדים שגם מתחת לאפו של המציל נכנסים עמוק לים נסחפים וטובעים. כמורה, אני משתדל ליצור שיח פתוח עם התלמידים במסגרת האפשרית. (למורה על פי חוק אסור להיות חבר של התלמידים בפייסבוק האישי שלו) אני משתדל להדגיש תמיד את חשיבות השיתוף ולהזכיר לתלמידים כי מדובר במרחב וירטואלי. עם כל העניין והמשיכה שגורם המחשב, מאחורי המסך עומדים אנשים. לעיתים אנשים טובים ולעיתים אנשים אלו רק מחפשים ברעתם. אני משתדל לעניין אותם באקטואליה כאשר מתפרסמות כתבות בנושא פגיעה בילדים דרך האינטרנט. סיפורו של אופיר רחום שנפגש עם בחורה פלסטינאית הוא דוגמה טובה לנושא, עם כי לצערי כמורה אני אומר, לא חסרות דוגמאות מדי יום של מנוולים הפוגעים בילדים בלי שנרגיש. 

אתר בית ספרי לתקשר כל הזמן:

אחת מהבעיות הגדולות של הדור נפתרת:

אומרים שאחת מהבעיות בדור הזה היא היעדר התקשורת. אנשים חיים במרוץ מטורף בין הבית לעבודה ואין להם פנאי לחברים , או לדבר עם המורים של הילדים שלהם. התלמידים  נמשכים לטכנולוגיה ומבלים שעות מול המחשב במקום להתעניין בספרי לימוד. אתר בית ספרי פותר בעיות רבות.

למה צריך אתר בית ספרי?

אתר בית ספרי משמש אותנו למספר סוגי תקשורת. התקשורת המסונכרנת- צ'אט ותוכנות התקשרויות מיידיות. ותקשורת לא מסונכרנת- דוא"ל , פורומים. כמו כן ניתן לשמור מידע על גבי האתר ולהנגיש אותו למורים ולתלמידים. אתר בית ספרי מחליף את כל ההתקשרויות שהיו עד עתה: מחברת קשר , מכתבים להורים. ההורים המורים והתלמידים יכולים להתעדכן בנעשה בתוך כתלי בית הספר מדי יום!

לאתר בית הספר ניתן להעלות גם מידע לא פורמלי כגון תמונות מהווי התלמידים בבית הספר. דוגמא יפה לאתר בית ספרי ניתן למצוא באתר של בית ספר אופקים   http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=472099a4-e42a-4494-a2b0-a0064ac0b6af&page=095cc9aa-d58a-451b-a995-20bac7c07958

אני מאמין של כל מורה חייב להיות התקדמות:

כל מורה צריך להבין את היכולות האדירות להשפיע על התלמידים באמצעות אתר בית ספרי. לבית הספר שלנו יש אתר ואני כמורה שותף פעיל בו. יש לי היכולת לתקשר עם התלמידים בשקיפות מלאה, היכולת לתקשר עם ההורים במשך היום. אני מאמין שהקדמה היא מבורכת ומייעלת את העבודה שלנו כמורים. אם אני עורך פעילות לכתה שלי, התלמידים יכולים בעזרת הפורום להחליט על יום ושעה בלי להתבלבל. ניתן לראות את הודעות כל הכתה ואין חסמים כמו בפייסבוק ובצ'אט. לא ניתן להתעלם מהודעה כפי שניתן לעשות במייל. כמו כל מוצר שרוצים לקדם אותו ומשתמשים בכל האמצעיים האפשריים כך צריכים להיות התכנים הנלמדים בבית הספר. אני חושב שניתן ללמוד עוד על חשיבות בניית אתר בית ספרי מהכתבה http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motytp/atar/lama.htm

אני מעריך שתוך מספר שנים לכל בית ספר יהיה אתר פעיל. וכמו שפרסמו פעם את דפי זהב: "אם אתה לא שם אתה לא קיים" אפילו הרישום לבית הספר יוכל להימדד במידת האטרקטיביות של האתר שלו.