לפעמים נדמה כי אף אחד לא באמת שואל אותנו כיצד אנו רוצים לראות את החיים שלנו בעוד מספר שנים, מה אנחנו רוצים שייקרה ובאיזה תרבות אנחנו רוצים לחיות. למעשה, זה לא נדמה, זה באמת המצב. אנו חיים בעולם בו יש נהגים הדוהרים עם הרכב של הטכנולוגיה והתרבות כל כך מהר עד כי אף אחד לא מספיק להסתכל מהחלון ולראות להיכן נוסעים, ובטח שלא לעשות עצירה קטנה בדרך בכדי לראות ולחוש את המקומות אליהם נסענו.
הדוגמא המובילה ביותר היא הפייסבוק, הטכנולוגיה הזאת התפרצה אלינו ובפרט לישראל(המובילה בעולם בגלישה בפייסבוק!!!!!) מבלי לשאול אותנו יותר מידי, מספר האנשים שהתלהבו מהרעיון בתחילת הדרך הלך וצמח במהירות של מחלת שפעת החזירים במזרח. כל אחד שרק נגע באתר הזה לרגע, הדביק אחריו את כל הסובבים אותו, נשים, זקנים וטף, כולם שם. אין אפשרות להתחמק מהעניין, והכי גרוע, גם אם אתה מיחידיי הסגולה שלא רוצים עקרונית לפתוח דף פייסבוק, אתה שם אם תרצה ואם לא. בכל אירוע שהחברים שלך מצלמים, בכל חתונה ובכל יום הולדת, כל תמונה בה אתה נוכח סיכוי סביר שכבר כל העולם יראה אותה, כך שלפחות עדיף שתצטרף , אולי תוכל להגן על שמך הטוב, או לפחות לראות אותה כמו כולם...
כמורה אתה נתקל בלבטים רבים, בנוגע לאינטרנט, אתה יודע שכניסתך לרשת חברתית עשויה לגרום לתופעות לוואי בלתי רצוניות, אתה עלול למצוא את התלמידים שלך מביטים בהפסקה על תמונות שלך ממסיבת תחפושות מביכה שהם ראו בדרך עקיפין דרך החבר של קרוב משפחה שלך שבמקרה הוא חבר לעבודה של אבא של אחד הילדים.
באינטרנט יש סכנה של חוק שימור האנרגיה, האנרגיה לא מתנדפת, היא נשמרת. כל פעולה שתעשה במדיה תוביל לפעולה אחרת פחות רצויה. לכן חשוב מאוד למורה לשמור גם באינטרנט על דרכי התנהלות מסוימת, למרות שגם עם התנהגות שכזאת חלק ניכר מהמידע שמופץ עליך באינטרנט כלל אינו תלוי באדם עצמו. לכן, יש לחשוב הרבה ולתכנן לפני שמשתתפים במהלך הכפוי של הצטרפות למדיה האינטרנטית, לפחות לרשתות החברתיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה